סילבוס לקורס: הכיתה ההטרוגנית במאה ה-21 - רג"ב, 60009.1.1 | |||||||||||||||||||||||
שם המרצה: ניימן הדס | |||||||||||||||||||||||
סוג הקורס : שיעור | |||||||||||||||||||||||
שנת הלימודים: תשפ"א , הקורס נלמד בסמסטר ב | |||||||||||||||||||||||
מספר השעות ונקודות זכות: 1 ש"ש, 2 נ.ז. | |||||||||||||||||||||||
שנת הלימוד בתכנית: ג | |||||||||||||||||||||||
דרישות קדם: | אין | ||||||||||||||||||||||
מטרות / תוצרי למידה: |
אוכלוסיית מערכת החינוך כוללת תלמידים אינטליגנטיים ומבוססים ותלמידים בעלי לקויות למידה, או בעלי חשיבה מוחלשת, שפוטנציאל הלמידה שלהם אינו מנוצל כיאות. השונות באה לידי ביטוי גם בהיבטים נוספים- רגשיים, חברתיים, פיזיים וקוגניטיביים. מטרת הקורס להפגיש את המשתתפות בו עם מציאות מורכבת זו, מתוך הבנה שדווקא מורות מצטיינות עשויות להתקשות להבין את הלך המחשבה של תלמידים מוחלשי חשיבה או לקויי למידה ועלולות להיות קצרות רוח כלפי תלמידים אלו.
|
||||||||||||||||||||||
תיאור הקורס: |
כיתה הטרוגנית מחייבת חשיבה פדגוגית, הכוללת הקניית ידע, מיומנויות אורייניות ואסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה לכלל התלמידים¬¬, תוך גיוון דידקטי רחב שיאפשר רכישה והטמעת למידה למגוון רחב של תלמידים. בקורס ננתח את משמעותה הייחודית של הכיתה ההטרוגנית, הגדרותיה, מטרותיה, אסטרטגיות הוראה ותוכניות חינוך המיוחדות בה. יילמדו עקרונות דידקטיים להוראה תוך ניתוח דוגמאות חיות מניסיונן של הסטודנטיות בעבודה המעשית, ותרגול עיבוד תכנים עבור התלמידים. ננתח תהליכי חשבה שגויים ונלמד דרכים לגייס שגיאות אלו לתהליך הלמידה ולהפכן לתרומה משמעותית לשיעור. תינתן שימת לב מיוחדת למקומה של סביבה מתוקשבת בתהליכי הוראה-למידה הפורצים את גבולות הכיתה במרחב ובזמן, ולבחינה וגיבוש אסטרטגיות לשילוב אוריינות תקשוב ומידע בתהליך החינוכי. בעקבות מחקרי מוח מתקדמים, המוכיחים כי ככל שהתלמידים יתנסו ביותר חיבורים בין הקוגניציה לבין חושים נוספים, כן תשתפרנה רכישת הלמידה והטמעתה, הקורס יקנה למשתתפות כלים להוראה דיפרנציאלית במאה ה-21 |
||||||||||||||||||||||
התוכן הניתן מידי שבוע, מטלות וחומרי קריאה: | |||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||
חובות הסטודנט בקורס: |
• השתתפות פעילה • קריאה במהלך הקורס- • תרגילים- • בחינה- |
||||||||||||||||||||||
אופן ההערכה - הרכב הציון | |||||||||||||||||||||||
|
|||||||||||||||||||||||
רשימה ביבליוגרפית: | |||||||||||||||||||||||
קריאת חובה מסומנת בכוכבית) 1. *אופנהיימר-שץ, א' (2006). תפקידיו של המורה בכיתה הטרוגנית על פי גישתו החינוכית של קרל פרנקנשטיין. מפגש 24, עמ' 120-107. 2. דהאן, י', ויונה י' (1999). מערכת החינוך בתקופת מעבר: מקולקטיביזם שלטוני לאינדיוידואליזם אזרחי – בחירת הורים כמקרה מייצג. בתוך: פלד, א' (עורך), יובל למערכת החינוך בישראל. ירושלים: משרד החינוך התרבות והספורט. עמ' 175-163. 3. הרפז, י' (2006). חינוך החשיבה: מיומנויות, נטיות, הבנה. בתוך: גורדון, ד' (עורך), מקצועות לימוד במבחן: חלופות להוראה הקונבנציונלית בבית-הספר. עמ' 187-150. תל-אביב: הקיבוץ המאוחד. 4. *הרפז, י' (2009). תנו לילד דגים. הד החינוך פג(5), עמ' 44-38. 5. הרפז, י' (2010). הוראה ולמידה: אנליזה של יחסים. הלכה למעשה בתכנון לימודים 21, עמ' 246-233. 6. הרפז, י' (2016). הוראה מעוררת השראה. הד החינוך צ(6), עמ' 55-52. 7. טישמן, ש', פרקינס, ד' וג'יי, א' (1996). הכתה החושבת: למידה והוראה בתרבות של חשיבה. ירושלים: מכון ברנקו וייס ומשרד החינוך התרבות והספורט, המנהל הפדגוגי האגף לתכניות לימודים. 8. כרמון, א' (2016). מהוראה לשם הבנה לחינוך להבנת עולם. בתוך י' הרפז (עורך), להבין הבנה ללמד להבין: מושגים ומעשים. עמ' 193-181. תל אביב: מכון מופ"ת. 9. *ניר מ' (1990). אבחון קשיים סמנטיים והטיפול בהם באמצעות טכניקת הקלוז. במכללה: מחקר, עיון ויצירה 1, עמ' 88-71. |